זווית גלובלית
ארצות הברית מציעה לחוקרים שפע גדול של נתונים על שווקי ההון שלה. ברשימת הפוסטים באתר זה, ניתן למצוא מספר סקירות על תפקודם של מנהלי השקעות בארצות הברית מול מבחר מדדי השקעות אמריקאיים, הן ממגזרי המניות המקומיות האמריקאיות– למשל S&P 500, כמו גם מדדי מניות הבינלאומיים (חןץ אמריקאיים).
עם זאת, עולם ההשקעות כמובן אינו מכיל את ארצות הברית לבדה. שוק המניות האמריקאי אמנם מהווה כ- 50% מסך שוק המניות העולמי, אולם מנגד קיימים עוד שווקי הון רבים בעולם, גם אם משקלם הפרטני נמוך ממשקל השוק האמריקאי הענק.
לאחרונה פרסמה מחלקת המחקר של סטנדרד אנד פור'ס (לפירוט נרחב יותר על החברה ושיטות המחקר ניתן לעיין בפוסט נפרד), מחקר ראשון מסוגו אשר סוקר את ביצועיהם של מנהלי השקעות בכל העולם במקביל משנת 2009 ועד שנת 2014 (כולל), כל מנהל על פי שיוכו הגיאורפי והתמחותו, מול מדדי היחס הרלבנטיים אליו בטריטוריה בה הוא פועל.
בחלקו הראשון מתמקד הדו"ח במנהלי השקעות איזוריים הפועלים בקטגוריית המניות ביחס למדד המניות הגדול של אותו איזור. כך למשל בארה"ב נבחרו הקרנות שמתמודדות מול S&P 500, בעוד באירופה נבחרו הקרנות שמתמודדות מול S&P Europe 350, ביפן נבחרו הקרנות שמתמודדות מול S&P TOPIX 150 וכן הלאה. סך הכל נבדקו 9 איזורים גיאוגרפיים: ארה"ב, קנדה, אירופה, יפן, אוסטרליה וגם מקסיקו, צ'ילה וברזיל.
הממצאים
העיקריים מופיעים בתרשים להלן. ליד כל איזור גיאוגרפי ישנו מעגל ובו שלושה מספרים, אשר מייצגים את שיעור הקרנות באחוזים אשר הוכו על ידי מדד היחס של אותו איזור גיאוגרפי. שלושת המספרים בגל מעגל מתייחסים לשלושה טווחי זמן שנבדקו: 1, 3, ו- 5 שנים.
בטווח זמן של 5 שנים (המספר הימני ביותר בסדרת המספרים בכל עיגול) התוצאה הינה כמעט מובהקת לחלוטין: מרבית המנהלים במרבית הגיאוגרפיות לא מצליחים להכות את מדדי היחס. תופעה זו אינה מפתיעה במיוחד לגבי שווקים סחירים ובעלי רמת שקיפות גבוהה (למשל ארה"ב, קנדה, אירופה). פחות מ- 25% מהמנהלים בארה"ב, אירופה, קנדה ואוסטרליה הצליחו להכות את מדדי היחס בין 2009 ו- 2014.
שווקים מתפתחים: תמונה מעורבת, ויש גם הפתעות
עם זאת, נחיתות המנהלים בשווקים הפחות מפותחים אינה מובנת מאליה. השווקים המתעוררים מתאפיינים לעיתים בנישות פחות סחירות, אשר מנהלים שונים לעתים מפתחים בהם התמחות ויתרונות על פני משקיעי מדדים. התמחות בפינות הפחות-פופולריות של השוק עשויה לאפשר למנהלים אלו, לפחות באופן תיאורטי, להפיק תשואת יתר מול מדדי השקעה רחבים. למרות זאת, בדומה לשווקים המתעוררים, גם במקסיקו, צ'ילה ודרום אפריקה הצליחו פחות מ- 20% מהמנהלים להכות את מדדי היחס בטווח השנים 2009-14.
בברזיל והודו (וגם ביפן) הצליחו מנהלי ההשקעות להפיק שיעורי הצלחה דומה לאלו של מדדים ושווקים אלו היו היחידים שהצליחו שהצליחו "להציל את כבודה" (באופן חלקי) של התיאוריה התומכת בהתמקצעות גיאוגרפית.
בטווחי זמן של 1 ו- 3 שנים נטו הממצאים לעיל לשמור על יציבות במרבית השווקים. יוצאי דופן חריגים יחסית היו הודו וצ'ילה, בהן השתפרו מאד ביצועי המנהלים ככל שהתקצר טווח המדידה. בצ'ילה הצליחו מעט יותר ממחצית המנהלים להכות את מדדי היחס שלהם בשנת 2014, ואילו בהודו נרשמה תוצאה חריגה ונדירה לפיה כשלושה רבעים מהמנהלים שם הצליחו להכות את מדד המניות.
הביצועים של המנהלים בהודו בפרט צריכים לעורר את תשומת ליבם של המשקיעים אשר נוטים באופן "אינסטינקטיבי" לכיוון מדדי השקעה תחת מנהלים אנושיים אקטיביים. מסתבר כי ישנן בכל זאת כמה טריטוריות בהם ידע מקומי יוצר יתרון בניהול השקעות.
קריאה נוספת
לדף הפרסומים של S&P Dow Jones Indices
המחקר המלא כאן.
להלן קישורית למידע כללי על SPIVA
