בינואר 2013 שברה תעשיית מוצרי הסל שיא גיוס כספים – שוב. בחודש זה זרמו למוצרי סל כ־40.2 מיליארד דולר. כדי לקבל מושג על גודלו של הנתון, נזכיר שבשנת 2012 כולה זרמו למוצרי סל כ־262 מיליארד דולר.
בינואר גם הושקו בעולם 46 מוצרי סל חדשים שגייסו סכום נאה של 2.8 מיליארד דולר, אבל הנתון הזה מסתיר בתוכו עיוות גדול ומסקרן: קרן סל (ETF) אחת אחראית ליותר מ־95% מהגיוסים החדשים. שמה של הקרן המפתיעה הוא ChinaAMC CSI 300 Index והיא הונפקה על ידי חברת תעודות סל אנונימית יחסית, לפחות עבור משקיעים בשוקי המערב, ששמה ChinaAMC.
פיזור נרחב
חברה זו, שנוסדה בשנת 2008, הנפיקה עד כה שלוש קרנות סל בלבד. אמנם בדצמבר 2012 נמנתה ChinaAMC עם אחת מעשר ספקיות מוצרי הסל הגדולות באזור אסיה־פסיפיק, אולם במבט על הנתונים מתברר כי נתח השוק שלה באזור זה הסתכם בכ־4% בלבד. המנפיקות הבולטות באזור הן סטייט סטריט (State Street), נומורה (Nomura) וניקו ניהול נכסים (Nikko), המחזיקות בנתחים של 10%–20% מהשוק. האחרונות מציעות גם מוצרים רבים יותר: נומורה מציעה 39 מוצרי סל, ניקו 24 מוצרים וסטייט סטריט – 13.
על רקע נתונים אלה, צמיחתה של ChinaAMC נראית מרשימה עוד יותר – החברה, שסיימה את דצמבר 2012 עם נכסים בשווי 4.5 מיליארד דולר, חוותה צמיחה של כ־60% בהיקף נכסיה בתוך חודש אחד בלבד, ומתוכם יותר מ־2 מיליארד דולר מיוחסים לקרן החדשה.
אם כך, מה כל כך מיוחד בקרן של ChinaAMC?
המדד שאחריו עוקבת ChinaAMC CSI 300 הוא מדד של 300 החברות הגדולות ביותר בסין. זהו מדד פופולרי המייצג בצורה טובה למדי את מצבו של שוק המניות הסיני. לעומת זאת, ה־ETF הגדולה ביותר המתמחה בסין, של חברת iShares שבבעלות בלאקרוק, עוקבת אחר מדד FTSE A50 China, העוקב אחר ביצועיהן של 50 החברות הסיניות הגדולות ביותר. קרן הסל של iShares מנהלת כמעט 7 מיליארד דולר, אולם אינה מציגה צמיחה מהירה כמו הקרן של ChinaAMC. למעשה, בינואר צמחה קרן הסל של iShares ב־ 424 מיליון דולר "בלבד".
מה הסיבה לפער בגיוס? הפיזור של המדד שאחריו עוקבת ChinaAMC הוא רחב יותר, וזו אכן תכונה שמשקיעים מחבבים, אולם לא נראה כי הפער העצום בגיוס לטובת ChinaAMC בחודש שעבר יכול להיות מוסבר רק בכך. גם דמי הניהול של שתי קרנות הסל דומים יחסית ונעים סביב 1% לשנה.
בחסות הרגולטור
לאחר מחקר נוסף מתברר היתרון של קרן הסל של ChinaAMC. שלטונות סין נמנעו עד כה ממתן גישה חופשית לשוקי ההון של המדינה. משקיע שהיה מעוניין בחשיפה למניות סיניות שנסחרות בבורסות סיניות "אמיתיות" כגון שנגחאי ושנזן, נאלץ במרבית המקרים לפעול בתיווך של בנקים באסיה מחוץ לסין, דוגמת בנקים בהונג קונג ובסינגפור, שיצרו פוזיציות סינתטיות באמצעות אופציות וחוזים עתידיים על חברות סיניות. בצורה זו מנע הרגולטור הסיני כמעט לחלוטין אפשרות של אחזקה של מניות סיניות על ידי גורמים זרים.
בתקופה האחרונה ידו של הרגולטור הסיני נוטה יותר להקלות, ומספר מצומצם של גופים פיננסיים קיבל מכסות מוגבלות לרכישה ישירה של מניות סיניות. עם הגופים הללו נמנית גם ChinaAMC. באמצעות פעילות ישירה בניירות ערך המרכיבים את המדדים, יכולים גופים אלו לחסוך את עלות התיווך של הבנקים בהונג קונג ובסינגפור. מלבד זאת, הסרתו של הצורך בחוזה סינתטי בין בנק ומשקיע מנטרלת את הסיכון למשקיע הגלום בספק שלפיו הבנק שעמו התקשר לא יקיים את התחייבויותיו כלפיו.
הסרתו של סיכון זה משפיעה לטובה במיוחד על משקיעים מוסדיים, שהם גם משקיעים עתירי נכסים. לעת עתה, ChinaAMC מנצלת היטב את היתרון שגלום במִכסה שקיבלה מהרגולטור הסיני, אולם נראה שלא תוכל לנוח על זרי הדפנה, וסביר כי תהליכי דה־רגולציה בשוק הסיני ייטיבו בעתיד גם עם מתחרותיה של החברה.
השורה התחתונה: ההקלות הרגולטוריות בסין אפשרו להציג קרן סל המשקיעה ישירות במדדים סיניים, והיא מבטלת את הצורך בתיווך יקר.
הטור המלא פורסם בכלכליסט בפברואר 2013. להלן קישור.