קרן הסל של מדד הסנדביץ' האמריקאי מובילה בתשואות

"אין סיכוי בלי סיכון".
כלומר, איננו יכולים לצפות מנכס פיננסי מסוים להניב תשואה גבוהה בלי להיחשף לסיכון. בדרך כלל נהוג לכמת סיכון על ידי "תנודתיות" או סטיית תקן של תשואת הנכס. ככל שנכס צפוי להיות רווחי יותר, סביר שנחווה בו תנודתיות גבוהה יותר.

חלומו של כל משקיע הוא למצוא נכס פיננסי שבו היחס בין הסיכון והסיכוי עדיף על היחס בנכסים אחרים. כלומר, נכס שבו ניתן לקבל תשואה גבוהה יותר, תוך נטילת סיכון נמוך יותר. אנשי האקדמיה קוראים לנכס כזה "דומיננטי".

אבני הבניין של תיק ההשקעות האמריקאי

מדד 400 S&P Midcap האמריקאי מתגלה כנכס פיננסי "דומיננטי". המדד עוקב אחר 400 מניות אמריקאיות בעלות שווי שוק של בין 1 ל־4.5 מיליארד דולר, ואשר דיווחו על רווח חיובי בארבעת הרבעונים האחרונים. באופן תיאורטי, החברות במדד זה עשויות להיות בחפיפה מסוימת עם החברות במדד 500 S&P, אשר החברה הקטנה ביותר בו בעלת שווי שוק של 3.3 מיליארד דולר. עם זאת, היות ששני המדדים מתוחזקים על ידי חברת S&P Indices, החברה דאגה לכך שתהיה הפרדה ברורה בין המדדים ואין ביניהם שום חפיפה. מניות ה־Midcap הן "הסנדביץ'" בין החברות הענקיות, שמיוצגות על ידי מדדים כגון S&P 500, והחברות הקטנות, שמיוצגות על ידי מדדים כגון Russell 2000.

באופן טבעי, ישנם פערים משמעותיים במאפייני החברות בשלושת המדדים הללו, והדבר ניכר במיוחד בשווי השוק של החברות. החציון של שווי השוק של חברה במדד S&P 500 הנו 16.5 מיליארד דולר. ב־Midcap 400 החציון עומד על 3.7 מיליארד דולר, ואילו ב־Russell 2000 שווי השוק החציוני הנו כ־0.7 מיליארד דולר בלבד. שלושת המדדים יכולים להיחשב כאבני בניין מרכזיות של תיק השקעות מנייתי בארה"ב, וכמה קרנות סל עוקבות אחריהן.

הקרנות הבולטות היום הן IVV שעוקבת אחרי S&P 500, קרן IWM שעוקבת אחרי 2000 Russell ו־MDY שעוקבת אחרי Midcap 400.

תשואה גבוהה ברמת סיכון בינונית

קרן ה־IWM הפיקה מ־31 במאי 2000 תשואה מצטברת של 190%. לעומתה, קרן IVV הציגה בתקופה זו תשואה מצטברת של  בלבד66%. הפערים הינם גדולים גם במונחים שנתיים: התשואה השנתית הממוצעת של IWM במהלך תקופה זו היא 7.9%, ואילו משקיעי S&P 500 נאלצו להסתפק ב־3.7% בלבד.

התשואה הגבוהה של IWM באה במחיר סטיית תקן שנתית גבוהה של 25.4% על פני התקופה שנבדקה לעומת 20.3% ב־IVV. גם במשבר הסאב־פריים סבלו משקיעי IWM סבלו ממשקיעי IVV, אף שבסיכומה של תקופה ידה של IWM היתה על העליונה.

קרן MDY מצליחה להפתיע. בעוד סטיית התקן השנתית שלה בתקופת הבדיקה התמקמה באמצע, 23.2%, תשואתה היא הגבוהה ביותר מבין שלוש הקרנות – 227% באופן מצטבר ו־8.8% במונחים שנתיים.

העובדה כי MDY עקפה בתשואה את IVV אינה אמורה להפתיע, היות שרמת הסיכון שלה גבוהה יותר. עם זאת, ביצועיה של MDY היו עדיפים על אלה של IWM, אשר הפיקה תשואה נמוכה יותר ברמת סיכון גבוהה יותר.

היקף נכסי הלקוחות של MDY עומד היום על 15 מיליארד דולר לעומת 26 מיליארד דולר ב־IWM. הפער כנראה קשור למיתוג: Russell 2000 הושק כמה שנים לפני S&P Midcap 400 והספיק לצבור מוניטין רב יותר בתור מדד הייחוס בקטגוריית המניות הקטנות.

משקיעים אשר מעוניינים לדבוק במניות הכבדות והסולידיות יעדיפו כנראה את IVV ואת S&P 500. עם זאת, מי שמחפש לתבל את השקעותיו במניות השורה השנייה והשלישית צריך לבדוק מעט יותר, כאשר הפתרונות הפופולריים אינם בהכרח הנכונים ביותר.

השורה התחתונה: משקיעים אשר מעוניינים לדבוק במניות הכבדות והסולידיות יעדיפו כנראה את IVV. קרן MDY מתאימה למשקיע שמחפש לתבל את השקעותיו ומצליחה להשיג תשואה גבוה יותר מהתשואה של קרנות מסוכנות יותר.

הטור המלא פורסם בכלכליסט בפברואר 2014. להלן קישורית.