השווי היחסי של חברות בורסאיות, לעומת חברות אחרות, הנו פרמטר חשוב בהתייחסות של משקיעים אליהן. חברות "גדולות" בדרך כלל דומיננטיות בשוקי המוצרים שהן משווקות, נהנות מנגישות נוחה למשאבים ומימון ובעלות סיכויי הישרדות גבוהים יותר. החברות הקטנות נאבקות בגדולות "ראש בראש", או מסתפקות בנישות שוק שפחות מעניינות את המובילות.
בנוסף לשווי היחסי של החברות, גם גודל החברות משפיע בבורסה. בזכות ביצועים עסקיים יציבים יותר ורמת סיכון נמוכה יותר, מחירי המניות של חברות גדולות תנודתיים פחות ממחירי מניותיהן של הקטנות. סיכון השקעתי מוגבר זה מתבטא גם ברווחיות מוגברת לאורך זמן. יש בכך היגיון פיננסי: משקיע ירצה לרכוש מניה קטנה ותנודתית יותר רק אם היא מציעה תוחלת רווח גבוהה יותר.
מדד המניות הקטנות
היצע מוצרי הסל בארץ ובעולם מאפשר למשקיעים דרכים שונות להיחשף לחברות הקטנות יותר. אחת הדרכים הפופולריות ליצור חשיפה זו הנה באמצעות ה־ETF העוקבות אחר מגזר המניות הקטנות בארה"ב (מגזר הנקרא בקיצור Small Cap) ומנהלות סכום כסף מצרפי של כ־70 מיליארד דולר. כשם שבישראל קיים מדד מניות "יתר", בארה"ב רווחת ההתייחסות למדד ראסל 2000 (Russell 2000) כמדד המייצג את מגזר המניות הקטנות. שווי השוק הממוצע של חברה הנכללת בראסל 2000 הנו 1.1 מיליארד דולר. (בהשוואה לשווי של 56 מיליארד דולר לחברה ממוצעת במדד S&P 500).
התנהגות מדדי המניות ה"גדולות" לעומת ה"קטנות" מצייתת להיגיון המימוני. מתחילת 2001 ועד היום הפיק ראסל 2000 תשואה מצטברת של 113%. לעומתו הפיק S&P 500 בתקופה זו תשואה מצטברת של 29% בלבד. עם זאת, ראסל 2000 הנו גם יותר תנודתי מ־S&P 500, כפי שמתבטא בסטיית התקן של תשואת המדד ובהתנהגותו בתקופות משבר.
קרנות הסל
המנפיקה המובילה בתחום המניות הקטנות בארה"ב היא חברת iShares עם קרן הסל IWM, שמנהלת לבדה סכום של יותר מ־20 מיליארד דולר. גם הקרן השנייה בגודלה בתחום שייכת ל־iShares, ה־IJR, ובה מנוהלים עוד כ־10 מיליארד דולר, אם כי קרן זו עוקבת אחר מדד שונה ששמו S&P Small Cap 600.
מעניינת במיוחד הפוזיציה של האנדרדוג במגזר: Vanguard, אשר החליטה להשיק קרן העוקבת אחר ראסל 2000 בשם VTWO. כיום מנוהלים בקרן זו כ־200 מיליון דולר בלבד — כ־1% בלבד ממה שהצליחה iShares לצבור ב־IWM במהלך השנים. לרעתה של VTWO עומד עיתוי מאוחר בהגעה לשווקים, שהרי מובילת הקטגוריה IWM התחילה את פעילותה כעשור לפניה.
בנוסף, iShares השכילה להעמיד את דמי הניהול של IWM בשיעור קרוב לאלו הנגבים ב־VTWO מבית Vanguard (בשתי הקרנות באזור 0.2% לשנה), וכך הצליחה למנוע מהאחרונה ליצור יתרון תחרותי על IWM. הן IWM והן VTWO עוקבות אחר מדד הייחוס ראסל 2000 במידה שווה של הצלחה, אולם נפח הכספים המושקע ב־IWM מוכיח כי קרן זו נהנית בעיקר מיתרון ראשוֹניוּת בולט.
הטור המלא פורסם בכלכליסט במאי 2013. להלן קישורית.
