האינפלציה בארה"ב ממשיכה לשבור שיאים חדשים. לחצי המחירים הינם תופעה גלובלית מתמשכת מזה כשנה, ולאחרונה הצטרפו אליהם כוחות חדשים בשל המלחמה באוקראינה. קשה להתנבא לגבי תוצאות הלחימה, משכה, והשפעתה על תנועת הסחורות בעולם, אך ברור כי חששות אינפלציה גוברים וגם משפיעים על הלך המחשבה של הפדרל ריזרב ובנקים מרכזיים בכל העולם. הדילמה שעומדת בפני הבנקים המרכזיים לאור מחירי האנרגיה המאמירים אינה פשוטה: זאת כיון שהעלאת ריבית כנראה לא תשפיע על מחירי האנרגיה- שהינם הגורם העיקרי לאינפלציה. מחירי הנפט והגז נקבעים דרך מנגנוני סחר בינלאומי והביקוש לאנרגיה הינו די קשיח. עם זאת, הפד הגיע לנקודה שאינו יכול עוד להכיל את האינפלציה החריגה וצפוי לפעול באופן אגרסיבי בכדי להילחם בה. שוק ההון הפנים זאת. כל זאת מצביע על איתנותו של המשק האמריקאי, כפי שגם מתבטא בקריאת הברומטר שלו.
ישראל נמצאת גם כן במצב כלכלי טוב. האינפלציה בישראל תופסת נתח גדל והולך של תשומת לב ציבורית, על רקע עלות המחיה המתייקרת. בהחלטת הריבית האחרונה (שהתקבלה ימים אחדים לפני תחילת מלחמת אוקראינה-רוסיה) בנק ישראל נשמע רגוע לגבי התפתחותה העתידית של האינפלציה. באותה עת, הצביעו ציפיות האינפלציה של השוק על התכנסותה לתוך טווח היעד– אולם רק תוך שנתיים (!). כמו כן, הבנק שאב עידוד מסוים מצעדים שהתכוונה הממשלה לנקוט בעניין הפחתת יוקר המחייה. שיעור האבטלה בישראל רשם ירידה נוספת לאחרונה, והגיע לשפל מאז תחילת המדידות של פרסום זה. הברומטר הכלכלי של ישראל מצביע על איתנות כלכלית ורשם שיפור ניכר ביחס לחודש הקודם.כמו כן, מצבו של המשק הישראלי נראה מאוזן הרבה יותר משל שלושת המשקים האחרים הנכללים בפרסום. למרות המצב המצוין, גלישת האינפלציה מעבר לתחום היעד מעוררת דאגה מסוימת.
באירופה חלה קפיצה חדה מאד באינפלציה של 12 החודשים האחרונים. תוך חודש אחד זינק קצב עליית המחירים מ- 5.1% ל- 5.9%. לקפיצה הזו תרמו מחירי האנרגיה, אך לא רק: אף האינפלציה השנתית בניכוי אנרגיה רשמה עליה במהלך החודש החולף מ- 2.5% ל- 3.1%. הדיווח הנ"ל מתייחס אמנם כולל את פברואר 2022, אך עליות חדות במחירי הנפט והגז התרחשו רק לקראת סוף חודש זה (עם פרוץ הלחימה) ולתוך חודש מרץ, ולכן יש לצפות להמשך גאות מהירה ברמת המחירים גם בחודשים קדימה. שיעור האבטלה באירופה גם הצטצמצם לאחרונה. על אף האינפלציה המהירה בגוש, נראה כי הבנק המרכזי האירופאי נוקט בינתיים קו שונה מהפדרל ריזרב וגם מהבנק המרכזי האנגלי. לדעת הבנק באירופה, האינפלציה ב- 2024 תתכנס לרמת ה- 2%. כיון שרמת אינפלציה זו הינה עקבית עם יעדי הבנק, ניתן להסיק כי ריבית לא תעלה ב- 2022. עם זאת, הבנק כן צפוי להפחית בהדרגה את מנת רכישות האג"ח החודשית, ויתכן שיסיים את התוכנית הזו השנה.
הבנק המרכזי באנגליה ביצע לאחרונה העלאת ריבית שניה. למעשה, הבנק בחר להעלות את הריבית בשלושת פגישותיו האחרונות ברציפות (כולל העלאה סמלית בדצמבר 2021). בדיונים המקדימים להעלאה האחרונה, אשר התקיימו לפני פרוץ המלחמה באוקראינה, העריכו בכירי הבנק כי האינפלציה תגיע באפריל לשיא של מעל 7%, ואחר מכן להיחלש. לפי הבנק, צפויה הפלישה לאוקראינה להעצים את עליות המחירים עוד יותר. הבנק מזהה כי התייקרות האנרגיה תעיק על ההכנסה הפנויה והחסכון של משקי הבית באנגליה, אולם גם מציין שהמדיניות המוניטרית לא יכולה להקל (וגם לא תחריף) את מצבם של משקי הבית.
יחד עם זאת, חוזר הבנק בהודעותיו על מחויבותו לשמירה על יציבות מחירים. לפיכך נראה כי האינפלציה הגואה היא זו שנמצאת במרכז תשומת הלב של הבנק, מה שמרמז על עליות ריבית נוספות במשק הבריטי ב- 2022.
להלן מבחר נתונים מקרו-כלכליים עדכניים שפורסמו לאחרונה בכלכלות אחריהן עוקב הברומטר הכלכלי:
| ארה"ב | ישראל | גוש האירו | אנגליה | |
| צמיחת תמ"ג (1) | 5.6% | 9.5% | 4.6% | 6.5% |
| אינפלציה (2) | 6.4% | 3.5% | 5.9% | 5.5% |
| אבטלה (3) | 3.8% | 3.3% | 6.8% | 3.9% |
| ריבית מוניטרית | 0.25-0.50% | 0.1% | 0.0% | 0.75% |
(2) של 12 החודשים האחרונים.הנתון האמריקאי מנוכה מזון ואנרגיה.
(3) באחוז מכוח העבודה.
הברומטר הכלכלי
הברומטר הכלכלי הינו אינדיקטור-על פרי פיתוח עצמי.
הברומטר משקלל במספר אחד את כל הנתונים המקרו-כלכליים הרלבנטיים בתמציתיות, ומשקף עד כמה קרוב המשק למיצוי הפוטנציאל שלו, ובאיזה קצב הוא מתקדם.
הברומטר אף מאפשר להשוות במהירות ובפשטות בין המצב הכלכלי של מדינות ואיזורים שונים בעולם.
ניתן לקרוא כאן הסבר מפורט על הברומטר ומתודולוגיית חישובו.
