מדיניות הסגר שיושמה בשל וירוס הקורונה במדינות רבות בעולם מתחילה להשפיע על הנתונים הכלכליים. באופן מובן מאליו, הפעילות הכלכלית הגלובלית צנחה לרמות נמוכות מאד בהשוואה לזמנים רגילים. עם זאת, חלק מהמדידות האחרונות עדיין לא משקפות לחלוטין את המצב דה-פקטו בשל קשיי מדידה, גישות מתודולוגיות שונות או פשוט קושי בעדכון הנתונים.
אחד התחומים בהם ניכר שוני גדול במדידה בין מדינות שונות בעולם הוא תחום האבטלה. למשל, נתון האבטלה האחרון שפורסם בארה"ב בתחילת חודש מאי 2020 הינו גבוה מאד ועמד על כמעט 15%. בניגוד חד, נתון האבטלה האחרון שפורסם בישראל (בסוף מאי) הינו 3.3%. באורח פרדוקסלי, שיעור האבטלה בישראל אף פחת מאז העדכון הקודם (בסוף אפריל) שעמד על 3.4%. הסיבה לניגוד הגדול בממצאים בין ישראל וארה"ב נובע מהתייחסות שונות של לשכות הסטטיסטיקה המדינתיות למובטלים החדשים של עידן הקורונה. בעוד בישראל מוגדרת אוכלוסיה זו "מועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע", בארה"ב הם מוגדרים פשוט "מובטלים". הלמ"ס האמריקאית אף מציינת כי מתוך שיעור האבטלה הנוכחי, כשני שליש נובעים מעובדים שפוטרו מעבודתם בחמשת השבועים האחרונים (כלומר, סביר שפוטרו בשל הסגר).
גם באנגליה שיעור האבטלה הרשמי שדווח הינו נמוך יחסית, ועומד על 3.9%. עם זאת, הסיבה לשיעור חריג נמוך זה באנגליה לא נובע משוני מתודולוגי אלא דווקא מהמדיניות השונה שנקטה ממשלת אנגליה בימים הראשונים של התפרצות נגיף הקורונה. בתחילת המשבר החליט ראש ממשלת אנגליה, על מדיניות מקלה של ריחוק חברתי, אך לא הורה על סגר כללי (בתחילה דובר שם על "חסינות עדר"). מדיניות מקלה זו שונתה לקראת סוף חודש מרץ. נתון האבטלה שפרסמה הלמ"ס הבריטי במאי 2020 מתייחס לאבטלה ששררה באי הבריטי בתקופה ינואר-מרץ 2020, ועל כן לא מושפעת כמעט מהסגר הכללי שהוטל ממש בסופה של תקופה זו.
לחילופין, נתוני צמיחת התמ"ג שח מדינות העולם כבר מציגים קו יותר אחיד של הפגיעה הכלכלית שנגרמה עקב מדיניות הסגר. כל ארבעת המשקים אחריהם עוקב פרסום זה הציגו צמיחה שלילית ברבעון הראשון 2020 לעומת הרבעון הקודם לו, כפי הפירוט:
ישראל: 1.8%-
ארה"ב: 1.2%-
גוש האירו: 3.8%-
אנגליה: 2.0%-
נתונים אלו מנוכי עונתיות והחישוב אינו במונחים שנתיים. כלומר, במונחים 12 חודשים מלאים קצב הצמיחה לאחרונה הינו בערך פי 4 מהמספרים לעיל, ובמשקים מסוימים הינו בקרבת 10%- ואף יותר מכך (למשל בגוש האירו). היות ובמשך מרבית הרבעון הראשון 2020 התנהלה הפעילות הכלכלית כסדרה, יש לשער כי נתוני הרבעון השני 2020 יהיו טובים פחות מאלו של הרבעון הראשון. עם זאת, הפתיחה ההדרגתית של משקי העולם ממחציתו השניה של הרבעון השני צפויה לרכך את האפקט הזה.
לסיכום הדיווח של חודש זה, יש לציין כי הברומטר הכלכלי מצביע על "ירידת לחץ" (שלא לומר "פנצ'ר חמור") בכל המשקים הנכללים בסקירה. במקרים מסוימים, הנתונים שפורסמו הינם בין החריגים, או אף החריגים ביותר מאז החלו המדידות במשקים הרלבנטיים אי פעם (למשל בתחום האבטלה). לכן נתון הברומטר הכלכלי המחושב מצביע על נתון נמוך במיוחד הקרוב מאד לתחתית סקאלת המדידה (למשל ארה"ב ואירופה בתרשים להלן).
זה המקום להזכיר שקריאת הברומטר המחושבת (תוצאה מספרית בין 0% ל- 100%) אינה בעלת חשיבות לכשעצמה, אך כן מסייעת ביצירת תובנות השוואתיות של משק כלשהו בשתי נקודות זמן, או של כמה משקים בנקודת זמן מסוימת. על אף התקדים ההיסטורי שנוצר בתחומי מדידה מסוימים של הברומטר (למשל רמת האבטלה הגלובלית החריגה), "מחוג הברומטר לא נשבר" (לא הפיק ניבוי נמוך מ- 0%) וכלי עבודה זה הוכיח את עצמו כאפקטיבי גם בסיטוציה החריגה הנוכחית. לפיכך, יש לצפות כי התפתחות הברומטר הכלכלי בחודשים הקרובים תוכל להעניק תובנות מהימנות לגבי עוצמתה ומהירותה של התאוששות המשקים השונים ממשבר הקורונה.
הברומטר הכלכלי
הברומטר הכלכלי הינו אינדיקטור-על פרי פיתוח עצמי.
הברומטר משקלל במספר אחד את כל הנתונים המקרו-כלכליים הרלבנטיים בתמציתיות, הוא משקף עד כמה קרוב המשק למיצוי הפוטנציאל שלו, ובאיזה קצב הוא מתקדם.
הברומטר אף מאפשר להשוות במהירות ובפשטות בין המצב הכלכלי של מדינות ואיזורים שונים בעולם.
ניתן לקרוא כאן הסבר מפורט על הברומטר ומתודולוגיית חישובו.
