האינפלציה בארצות הברית זינקה לשיא חדש כמוהו היה קשה לדמיין אך לפני חצי שנה: שיעור עליית המחירים בשנה החולפת עמד על יותר מ- 5%. למרות הנתון החריג, כמותו לא נראה זה 13 שנה, פרשנים כלכליים עדיין דוגלים בגישה לפיה האינפלציה היא זמנית ונקודתית, בשל לחצי מחירים בצווארי בקבוק מסוימים או התפרצות זמנית של ביקושים שנכבשו בזמן הקורונה (למשל לשירותי מלונאות וטיסות). גם מחירי הרכב– חדש, משומש ושכור עלו בשנה החולפת בקצב מהיר יחסית ותרמו כשליש מעליית המחירים. הסיבות לעליית מחירי הרכב הינן מגוונות: עם תחילת המגיפה סגרו יצרני רכב חלק מפסי הייצור ועם חזרת הביקושים, מצאו עצמם עם כושר ייצור נמוך מדי. בנוסף, בעולם יש גם מחסור בשבבים על רקע דומה, וכיום לא ניתן לייצר מכונית בלעדם. מומחים מעריכים כי המחסור בשבבים יוקל בסתו של שנה זו. מלבד זאת, שריפה במפעל חלקים מרכזי ביפן מקשה גם כן על ייצור המכוניות הגלובלי. כאמור, ללא העליה החדה במחירי כלי רכב, הייתה האינפלציה בארהב "רק" 3.5% לערך– קצב גבוה לכל הדעות, אולם כנראה עדיין נסבל מבחינתו שףל הפדרל ריזרב. בצד האינפלציה המהירה, לראשונה מזה כמעט שנה נעצר השיפור בשיעור האבטלה, אשר טיפס קלות החודש. תנועת המספריים של שני אינדיקטורים חשובים אלו (אינפלציה ואבטלה) גרמה לאי-שינוי בקריאת הברומטר הכלכלי של ארה"ב.
בישראל ניכרת מגמה דומה בנתונים, אך בשיעורים מתונים יותר. האינפלציה בשנה החולפת טיפסה קלות, אך רחוקה מלאיים על יעדי האינפלציה של בנק ישראל. קצב עליית המחירים בישראל הינו כשליש מזה בארה"ב, והממצא הזה מתבקש לאור השיעור הנמוך יחסית של ייבוא מארה"ב לישראל. האינפלציה המיובאת לישראל מושפעת יותר ממגמות האינפלציה באירופה ובמזרח, ושם הינה מתונה הרבה יותר מאשר בארה"ב. מצב התעסוקה בישראל נמצא במגמת שיפור גם כן, אשר ניכרת יותר בשיעור "האבטלה הרחבה" שירד לאחרונה. האבטלה הצרה דווקא ירדה קמעא. עם זאת, כמות גדולה של משרות לא מאוישות במקביל להחמרת הקריטריון לדמי אבטלה מגבירים את הביטחון בהמשך שיפור התעסוקה במשק. חישוב הברומטר הכלכלי לישראל הצביע בכל זאת על נסיגה קלה, היות ומתחשב בשיעור "האבטלה הצרה", שעלה קמעא.
בגוש האירו ניכר שיפור כלכלי איטי, המתלווה לגידול במספר המחוסנים ולצמצום בהגבלות התנועה. האינפלציה בגוש קרובה ל- 2%, אולם חלק ניכר ממנה נובע מעליה מהירה במחירי האנרגיה. בכירי הבנק המרכזי ציינו כי הם מצפים שהאינפלציה תמשיך לעלות בחודשים הקרובים, וגם בטווח הבינוני, אך עדיין תהיה נמוכה קמעא מיעדי הבנק המרכזי- 2%. שיעור האבטלה בגוש ירד לראשונה מזה זמן ממושך אל מתחת ל- 8%. גם ממצא זה מחזק את הצפי להמשך התאוששות כלכלית בגוש, ככל שצרכנים רבים יותר יחושו בטחון להגביר צריכה.
באנגליה עלתה האינפלציה גם החודש, אם כי גם במשק זה רחוקה מהשיעורה בארה"ב. גם הבנק המרכזי הבריטי נוקט בינתיים איפוק מירבי ושומר על ריבית אפסית, למרות שהאינפלציה חצתה באופן משכנע את רמת ה- 2% וצפויה להמשיך לעלות עוד באופן משמעותי. כמו במדינות רבות, עליות המחירים נבעו מהתייקרויות בתחום הדלקים והרכב, אך גם מהתייקרויות של ביגוד, מזון ומחירי בילוי מחוץ לבית. האמונה הרווחת הינה עדיין כי סעיפי הוצאות אלו קשורים לביקושים כבושים מתקופת הקורונה. שיעור האבטלה עלה קלות בחודש הדיווח אולם לא נראה כי מדובר בשינוי מגמה לעת עתה. בשקלול סך הנתונים מתקבל כי אנגליה היא המשק היחיד (מבין ארבעת המשקים שנכללים בפרסום) שקריאת הברומטר הכלכלי שלו השתפרה בחודש הדיווח.
להלן מבחר נתונים מקרו-כלכליים עדכניים שפורסמו לאחרונה בכלכלות אחריהן עוקב הברומטר הכלכלי:
ארה"ב | ישראל | גוש האירו | אנגליה | |
צמיחת תמ"ג (1) | 0.4% | 0.4%- | 1.3%- | 6.1%- |
אינפלציה (2) | 5.4% | 1.7% | 1.9% | 2.4% |
אבטלה (3) | 5.9% | 5.4% | 7.9% | 4.8% |
ריבית מוניטרית | 0.00-0.25% | 0.1% | 0.0% | 0.1% |
(2) של 12 החודשים האחרונים.הנתון האמריקאי מנוכה מזון ואנרגיה.
(3) באחוז מכוח העבודה.
הברומטר הכלכלי
הברומטר הכלכלי הינו אינדיקטור-על פרי פיתוח עצמי.
הברומטר משקלל במספר אחד את כל הנתונים המקרו-כלכליים הרלבנטיים בתמציתיות, ומשקף עד כמה קרוב המשק למיצוי הפוטנציאל שלו, ובאיזה קצב הוא מתקדם.
הברומטר אף מאפשר להשוות במהירות ובפשטות בין המצב הכלכלי של מדינות ואיזורים שונים בעולם.
ניתן לקרוא כאן הסבר מפורט על הברומטר ומתודולוגיית חישובו.