למרות מגמת התחלואה המתגברת בארצות הברית ושיאים יומיים של חולי קורונה חדשים במהלך יולי 2020, שיעור האבטלה בארה"ב דווקא נמצא בירידה מזה חודשיים ברציפות. מאז שיא האבטלה של קרןב ל- 15% שדווח בחודש מאי השנה, לאחרונה ירד שיעור האבטלה לרמה של כ- 11%. ברקע מצב התעסוקה הקשה, עומד תוקפו של אחד מכלי הסיוע של הממשל האמריקאי לאזרחים לפוג בסוף חודש יולי: תוספת קצבה שבועית בסך 600 דולר לכל מובטל (מעבר לקצבת האבטלה הרגילה).
עוד נתון מרשים הקשור לשוק העבודה הוא כמות המשרות החדשות שנוצרו במהלך חודש: זה עמד על 4.8 מיליון בחודש הדיווח (יוני). בכך הצליח שוק העבודה האמריקאי ליצור מחדש שליש מכמות המשרות שאבדו מתחילת המשבר. עם זאת, העליה בתחלואה תגרום כנראה לסגירה מחודשת של עסקים שכבר הספיקו להיפתח, ולנסיגה מהישגי החודשיים האחרונים בשוק העבודה.
בישראל עלה שוב שיעור האבטלה, אם כי רמתה הרשמית (כפי שמדווחת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) עדיין לא משקפת את חוסר התעסוקה הנוכחי. למרות ששיעור האבטלה המדווח הוא כ- 5%, צירופם של מחוסרי התעסוקה (בעיקר עובדים בחל"ת) מביא לאומדן אבטלה בפועל של קרוב ל- 12% מכוח העבודה. יש לציין כי אומדן מקורב זה מתייחס לנתונים בחודש יוני, וסביר כי החמרת ההגבלות שחוותה ישראל בחודש יולי יביאו להרעה בנתון זה.
האינפלציה בישראל, אשר דשדשה באיזור חיובי– אם כי מתחת לקצב שנתי של 1% (הגבול התחתון של יעדי בנק ישראל) ערב משבר הקורונה, ירדה בחודשים האחרונים עוד יותר ונמצאת בטריטוריה שלילית עמוקה. חזאים צופים כי שנת 2020 כולה תסתכם באינפלציה שלילית, אשר תחל לעלות במתינות ב- 2021. הנזילות הרבה שיש כעת בשווקים (הודות לפעולות הבנקים המרכזיים) עשויה להוביל להפתעות בתחום זה- אך ודאי לא בטווח הקצר. בתחום המוניטרי יש לציין את המהלך התקדימי (במונחים ישראליים) שבנק ישראל נקט בו- הודעה על תוכנית רכישות של אג"ח קונצרני בשוק המשני. בכך מצטרף בנק ישראל לבנקים המרכזיים בארה"ב ואירופה שנקטו צעדים דומים כבר לפני שנים.
בגוש האירו נראים הפרמטרים הכלכליים העיקריים ללא שינוי ביחס לחודש הקודם. יבשת אירופה ספגה את פגיעת הנגיף בשלב מוקדם יחסית ליתר העולם, וגם הקדימה את מרבית העולם בפתיחה מחודשת של הכלכלה (עוד בשלהי חודש מאי). ייתכן והתנהלות זו אחראית באופן חלקי ליציבות המפתיעה בשיעור האבטלה בגוש. סיבות נוספות שודאי תורמות לממצא האבטלה היציב הן הקשיחות היחסית של יחסי העבודה באירופה (בשונה, למשל בארה"ב), וטכניקה סטטיסטית שלא מסווגת ב"מחוסרי עבודה" כ"מובטלים" (בדומה לישראל). יש לציין כי נתון האבטלה האחרון בגוש פורסם בתחילת יולי ומתייחס למצב התעסוקה בחודש שעבר. התפתחות משמעותית נוספת בגוש היא תוכנית סיוע ממשלתית כלל-אירופית גדולה שאושרה בימים האחרונים. התוכנית כוללת שני מרכיבים עיקריים: קרן שיקום ותוספת תקציב ממשלתי (לשנים 2021-2027), המסתכמים יחד לסכום משמעותי של 2 טריליון דולר. התוכנית, שגובשה על ידי ראשי הממשלות השונות של מדינות הגוש, הינה סיוע פיסקלי חדש שיתבצע במקביל לתוכניות הסיוע המוניטרי של הבנק המרכזי האירופאי. מעבר לתמיכה הכלכלית שהיא מאפשרת, התוכנית גם משדרת מסר של חוסן הגוש—אשר היו שהכריזו עליו בשנים האחרונות כניסוי כלכלי שסופו להתפרק.
גם באנגליה ניכר כי לא חלו שינויים מהותיים במרבית הנתונים. ניתן לצפות (גם) שם בתופעה מעניינת של יציבות יחסית בשיעור האבטלה, אשר נובעת מטכניקה סטטיסטית שתוסבר מיד. כדאי עוד להוסיף כי הנתונים לגבי שוק העבודה באנגליה הינם פרסום טרי יחסית של הלמ"ס הבריטית (מלפני ימים ספורים), אך מתייחסים לתקופה מרץ-מאי 2020, אשר בחלקה לא יושם סגר מלא (זה החל ב- 23 מרץ).
"הטריק" באמצעותו נשאר שיעור האבטלה באנגליה נמוך יחסית קשור לכך שגודל זה מחושב על פי היחס בין כמות "המובטלים" ובין "כוח העבודה". לכל מדינה יש הגדרות מפורטות לגבי אופן חישובם של שני אמדנים אלו. הלשכה הסטטיסטית האנגלית החליטה- למשל, שמובטלים אשר אינם עוסקים בחיפוש אקטיבי עבודה אינם נספרים כ"מובטלים" לצורך סטטיסטי. מסתבר כי בתקופה הנוכחית מספר גדול מספיק של מובטלים באנגליה החליט להשהות את חיפוש העבודה, ולכן מספר "המובטלים הסטטיסטיים" נותר יציב באחרונה.
שקלול כלל הנתונים של המשק הבריטי מביאים אותו לקריאת ברומטר כלכלי שהינו הגבוה ביותר. עם זאת, קשיי המדידה הסטטיסטיים מבהירים שקריאה זו מוטה כלפי מעלה.
להלן מבחר נתונים מקרו-כלכליים עדכניים שפורסמו לאחרונה בכלכלות אחריהן עוקב הברומטר הכלכלי:
| ארה"ב | ישראל | גוש האירו | אנגליה | |
| צמיחת תמ"ג (1) | 0.3% | 0.7% | 3.1%- | 1.7%- |
| אינפלציה (2) | 1.2% | 1.1%- | 0.3% | 0.8% |
| אבטלה (3) | 11.1% | 4.7% | 7.4% | 3.9% |
| ריבית מוניטרית | 0.00-0.25% | 0.1% | 0.0% | 0.1% |
(2) של 12 החודשים האחרונים.
(3) באחוז מכוח העבודה.
הברומטר הכלכלי
הברומטר הכלכלי הינו אינדיקטור-על פרי פיתוח עצמי.
הברומטר משקלל במספר אחד את כל הנתונים המקרו-כלכליים הרלבנטיים בתמציתיות, ומשקף עד כמה קרוב המשק למיצוי הפוטנציאל שלו, ובאיזה קצב הוא מתקדם.
הברומטר אף מאפשר להשוות במהירות ובפשטות בין המצב הכלכלי של מדינות ואיזורים שונים בעולם.
ניתן לקרוא כאן הסבר מפורט על הברומטר ומתודולוגיית חישובו.
