קריאת הברומטר הכלכלי של ארצות הברית ניתרה החודש בשיעור חד והתייצבה על רמתה ערב פרוץ המגיפה במרץ 2020. למרות הסטטיסטיקה האופטימית, יש לציין כי השיפור הנצפה באומדן הברומטר החודש נובע אך ורק מירידה חדה בשיעור האבטלה מ- 5.2% לפני חודש ל- 4.8% החודש. עם זאת, השיפור בנתון האבטלה הוא מעט מטעה, כיון שאינו משקף לחלוטין שיפור במצב התעסוקה. זאת כיון שמדידת שיעור האבטלה הינה למעשה שבר- חלוקה של גורם אחד במשנהו: במונה שיעור המובטלים, ובמכנה כמות האנשים שנספרים כ"כוח עבודה". עם זאת, צורת חישוב זו מזמנת לעתים עיוותים סטטיסטיים. למשל, תופעה של אנשים שהתייאשו מחיפוש עבודה וכבר לא נספרים כ"מובטלים" עשויה להקטין את שיעור האבטלה המדווח. כך בדיוק קרה בארה"ב בעת האחרונה. מלבד הירידה החדה בנתון זה, נתונים בולטים אחרים לא מצביעים על שינוי מהותי לטובה, ובראשם האינפלציה- אשר עדיין לא מפגינה ירידה. בניטרול מחירי האנרגיה והמזון, עלו המחירים לצרכן בקצב של 4% שנה החולפת, אך ללא ניטרול זה, הסתכמה האינפלציה בשיעור מהיר של 5.4%. אם עד לפני חודשים אחדים טענו בכירי הפדרל-ריזרב כי האינפלציה תתמתן עד סתו 2021—כעת מעריכה שרת האוצר ג'נט ילן (כמו גם בכירים אחרים) כי זו תתמתן רק במחצית השניה של 2022.
אף בישראל ניכר שינוי משמעותי בנתון הברומטר הכלכלי, אשר רוכב על שתי מגמות דומות לעולם: עליה מתמשכת באינפלציה וירידה בשיעור האבטלה. האבטלה בישראל (בהגדרה הצרה- בלתי מועסקים ללא כל קשר לנסיבות קורונה) ידעה עליות ומורדות אחרי פרוץ המגיפה, ואף הגיעה לרמות נמוכות מהנתון הנוכחי (למשל 4.7% באפריל השנה). עם זאת, שיעור האבטלה הרחב ממשיך להצטמצם באופן עקבי והגיע לרמת שפל של 7.9%. לעומת זאת, האינפלציה דווקא ברמות שיא כמותן לא נראו שנים בישראל, והקצב מתגבר. מחירי אגרות החוב בישראל משקפים אינפלציה ברמות של 2% ומעלה לטווחים ארוכים יותר מהשנה-שנתיים הקרובות, ואט-אט נראה כי גם החזאים האנושיים משדרגים את התחזיות שלהם כלפי מעלה.
בגוש האירו חל שיפור קל ברמת האבטלה, והיא הצליחה לחזור לרמות של סוף 2019 תחילת 2020. שיעור האינפלציה באירופה נמצא במגמת עלייה מתמשכת וב- 12 החודשים האחרונים הגיע ל- 3.4%. חלק ניכר מהאינפלציה האירופית קשור למחירי האנרגיה, שכן אלו עלו בכ- 18% בשנה החולפת, ובלעדיהם הייתה האינפלציה פחות מ- 2%. אחרי אנרגיה, התורם המשמעותי השני לאינפלציה באירופה היה מוצרי תעשייה (שם יש נוכחות משמעותית לסחורות מיובאות), שתרמו עוד 0.65% לאינפלציה של השנה החולפת- עדות ברורה לצווארי הבקבוק הצרים בתחומי הסחר.
באנגליה הייתה המשק היחיד אשר הציג ירידה קלה ברמת האינפלציה של 12 החודשים האחרונים, וזו הסתכמה ב- 2.9%. עם זאת, הירידה לעומת המדידה בחודש שעבר (שהייתה 3%) אינה מבטאת שינוי מגמה או מיצוי של עליית המחירים, אלא נובעת מהיוזמה הממשלתית של הקיץ שעבר, של סבסוד מחירי הבילוי. היוזמה שהסתיימה באוגוסט 2020 הובילה "להשפעת קצה" שתרמה לריסון קצב עליית המחירים ב- 12 החודשים לאחר מכן. עם זאת, החששות מאינפלציה מהירה מדי באנגליה קיימים- וכלכלן בכיר בבנק המרכזי אף העריך לאחרונה כי קשיים בשרשרות האספקה ומחסור בכח-אדם עלולים להביא לעליית האינפלציה לרמה קרובה ל- 5% (שנתי) בעת הקרובה. ריבית הבנק המרכזי באנגליה עדיין בשפל, אך לפי דיווחים גובר הלחץ בקרב המועצה המוניטרית שם להעלות את הריבית. חזאים מעריכים כי העלאה ראשונה תתרחש עוד לפני חג המולד השנה.
להלן מבחר נתונים מקרו-כלכליים עדכניים שפורסמו לאחרונה בכלכלות אחריהן עוקב הברומטר הכלכלי:
ארה"ב | ישראל | גוש האירו | אנגליה | |
צמיחת תמ"ג (1) | 12.2% | 15.4% | 14.2% | 23.6% |
אינפלציה (2) | 4.0% | 2.5% | 3.4% | 2.9% |
אבטלה (3) | 4.8% | 5.3% | 7.5% | 4.5% |
ריבית מוניטרית | 0.00-0.25% | 0.1% | 0.0% | 0.1% |
(2) של 12 החודשים האחרונים.הנתון האמריקאי מנוכה מזון ואנרגיה.
(3) באחוז מכוח העבודה.
הברומטר הכלכלי
הברומטר הכלכלי הינו אינדיקטור-על פרי פיתוח עצמי.
הברומטר משקלל במספר אחד את כל הנתונים המקרו-כלכליים הרלבנטיים בתמציתיות, ומשקף עד כמה קרוב המשק למיצוי הפוטנציאל שלו, ובאיזה קצב הוא מתקדם.
הברומטר אף מאפשר להשוות במהירות ובפשטות בין המצב הכלכלי של מדינות ואיזורים שונים בעולם.
ניתן לקרוא כאן הסבר מפורט על הברומטר ומתודולוגיית חישובו.